התייצבנו בשש בבוקר בכניסה לקיבוץ אפיקים, חדורי רוח רכיבה לסובב שנדחה מהשבוע שעבר. פרקנו את עשרת הטנדמים מהעגלה שהגיעה מגוש דן (רובנו יצאנו בנסיעה מגוש דן צפונה בארבע לפנות בוקר), השחלנו את הדגלים שלנו לתרנים, ואת התרנים לטנדמים, וקדימה – רוכבים לצמח לזינוק.
רכבנו במבנה רוחבי מרשים, כשרוח צפונית עזה מקדמת את פנינו, ואת פני הדגלים שבלטו לכל עבר.
בטבריה הנצורה על מסלול הסובב, תיירים וסתם תושבים שהשכימו קום, מצלמים אותנו שוב ושוב, ומעודדים. חבורה מקסימה של טנדמים בחולצות צהובות, רוכבים זוגות זוגות בשמחה.
מגיעים לשתי העליות, האחת קצרה, והשניה ארוכה ומציקה לאתר תחנת הכח ספיר. עברנו גם את זה, בדרכנו לנקודת האמצע באלמגור. וכל הדרך, אין אפילו נקודת מים אחת לרוויה. אבוי ! הכנרת בסוף הקיץ מלאה כמעט, ואנחנו ריקים ממים.
באלמגור מצטרפים ארבעה רוכבים חדשים, רעננים ותאבי רכיבה. ממשיכים בדרכינו, חוצים את גשר אריק ופונים דרומה בצומת יהודיה לגדה המזרחית של הכנרת. יש ! יש ! יש ! – נקודת מים ראשונה (בבקבוקים גדולים, ולא קטנים כפי שהורגלנו).
הרוח הצפונית הופכת לרוח צד מטלטלת, ועימה מגיעות העליות המתמשכות והירידות שבעקבותן. עייפים, אבל חייבים לסיים. בצומת חמת גדר מצפינים, והנה מגיעים לשער הסיום. צילומים, מדליות (היה שווה גם בלעדיהן), ומדוושים בחזרה לאפיקים.
67 קילומטרים של חוויה מעצימה, חברתיות מקסימה ורכיבה זוגית מהממת בטנדמים.
"רגליים בשניים" – אלופים !
